בתי הקברות היהודיים בבנדין
מאת: ג'פרי צימבלר
הכנסייה הטילה מיסי קבורה על כל יהודי שנפטר ונקבר בבית הקברות. מס זה היה בתוקף בבנדין החל משנת 1588.
בשנת 1687 אירעה תקרית שבה הואשמה קהילת יהודי בנדין כיאפשרה ליהודי הישוב "בויטן" לקבור את מתיהם בבית הקברות שברחוב זאוואלה ללא תשלום מיסי הקבורה. כומר העיר בנדין, יאן קטולצקי, הגיש תביעה כנגד הקהילה היהודית בגיןמעילה.
הכומר נעזר באשה יהודיה שהעידה על התרחשותו של "פשע" זה. המשפט ארך כ-8 שנים ואת פסק הדין נתן בישוף העיר קראקוב.
פסק דין זה קבע כי הקהילה היהודית שלבנדין שיתפה פעולה עם הקהילה של בויטן לשם מעילה בכספי הכנסייה ולכן על קהילת יהודי בנדין לשלם את מיסי הקבורה שלא שולמו .
בראשית המאה ה- 20 היה בית הקברות שברחוב זאוואלה מוזנח ונזקק לשיפוץ בדחיפות. מועצת העיר בנדין מצאה כי מראה בית הקברות צורם את העין ואינו תואם עוד את חזות העיר.
ראש העיר נפגש עם ראשי הקהילה למצוא פתרון לבעיה. העיתונות האנטישמית קראה להריסתו המוחלטת של בית הקברות.
למרות זאת הוא שרד עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה. הנאצים הרסו אותו לחלוטין לא הותירו לו זכר וכיום משמש כגן ציבורי קטן ואלמוני במרכז העיר .
בקיץ 1831 תקפה מגיפת חולירע את העיר בנדין ויהודים רבים מתו במגפה. בנוסף לכך יהודים רבים נפלו בקרב בעת המרד הפולני נגד שלטון הצאר הרוסי וכך יותר ממאה יהודים מתו בפרק זמן קצר של מספר שבועות.
בית הקברות הקטן שברחוב זאוואלה היה כבר מלא עד אפס מקום וראשי הקהילה היהודית נאלצו להקים במהירות בית קברות חדש. בסכום של 300 גילדר ותשלום שנתי של 20 גילדר, רכשה הקהילה היהודית שטח אדמה על גבעה למרגלות המבצר מהמאה ה - 14 אותו בנה המלך קאזימיר הגדול.
בית קברות זה שברחוב "פודזמצ'ה" (בפולנית - למרגלות המבצר), שימש את קהילות זגלמביה עד לסוף המחצית השנייה של המאה ה-19. מצבות רבות בבית קברות זה מעוטרות בסמל הנשר הפולני, אות כבוד על כך כיבשנים 1831 ו - 1863 לחמו גברים יהודיים לצד לוחמים פולניים בשתי מרידות הנפל כנגד שלטונו של הצאר הרוסי .
כיום ניתן למצוא כמה מאות מצבות בבית קברות זה. מאות מצבות נוספות כוסו בערמות עפר בעת שהנאצים חפרו מנהרה בגבעה. עיריית בנדין וארגון יוצאי זגלמביה פועלים לשיפוץ וניקוי המצבות הישנות.
ב- 2006 הקים ארגון קהילות יוצאי זגלמביה שער ברזל חדש בכניסה לבית קברות זה. לצערנו, פורעי חוק חסרי תרבות פרקו לאחרונה חלקים ממנו [1].
במחצית השנייה של המאה ה-19 הוקם בית קברות שלישי בעיר בנדין ברחוב "שלצקה".
בית קברות זה שימש את קהילות יהודי בנדין וצ'לדז' עד לתקופת מלחמת העולם הראשונה .
משנת 1943 עשתה חברת אבן סיד ומחצבת "אלטס" שימוש נלוז במצבות. חילולן של מצבות מי שנפטרו בין השנים 1916 ו-1943 המשיך גם לאחר הכיבוש הנאצי. לאחר התערבות ראשי הקהילה היהודית ב - 23 במרץ 1945 אסרה הנהלת המחוז את הריסת בית הקברות.
איסור זה קיבל תוקף בהחלטת מועצת המחוז מיום 2 באוגוסט 1945. החברה הגישה ערעור על החלטה בפני "המשרד המשלתי לביטחון הצבור" וה"וועדה המרכזית של היהודים בפולין".
המוסד האחרון קבע כי ניתן לחצוב ממשאבי השיש שמתחת לבית הקברות וכי ניתן להפיק אבן סיד לאחר העברת הנטמנים והמצבות למקום אחר.
ייצור והפקה בדרך זו , הגורמים הרס מצבות , נתמך גם על ידי "איגוד פועלי תעשיית הבניין שבמחלקה המסחרית של בנדין" בהחלטה מחודש דצמבר 1945.
קרוב לוודאי כי הפקת אבן הסיד לא הופסקה עד לחודש יולי 1946 למרות שצו -איסור -ההפקה אושר על ידי "המשרד המשלתי לביטחון הצבור" בחודש מאי של אותה שנה. הצו ניתן לאחר התערבותם של "המועצה הדתית העליונה של יהודי פולין" ושל נציגי איגודים דתיים יהודיים [2].
בשנות החמישים הולאם בית הקברות שברחוב שלצקה על ידי ממשלת פולין .בראשית שנות ה-60, נהרס לחלוטין, כוסה בשכבות בטון וכיום הוא משמש כמקום חניה ואיסוף אוטובוסים . אין במקום שום שלט המציין שבמקום היה בית קברות יהודי עתיק .
בית הקברות הרביעי והאחרון הוקם על ידי הקהילה היהודית של בנדין בתחום העיר צ'לדז'.
[1] קיימות תוכניות להוציא לאור ספר על בית קברות היסטורי זה בחסות ובמימון מוזיאון זגלמביה המקומי בבנדין.
[2] Jaworski, Wojciech, “ Jewish Religious Communities in Upper Silesia 1945- 1970, ” in
Marcin Wodziński and Janusz Spyra, Jews in Silesia. ( Cracow: Księgarnia Akademicka, 2001) , p. 259.
(ההערה הנ"ל מפרטת את 2 הפרסומים עליהם מסתמך מחבר הספר.)
