רותקה לסקר – סרט של הבי.בי.סי.

רותקה לסקר – סרט של הבי.בי.סי.
סרט על רותקה לסקר,
נערה בת 14 מבנדין שבפולין שתיעדה את חייה ביומן אותו כתבה במשך כמה חודשים בשנת 1943.
בחודש מרץ 2008 יצא צוות של ערוץ הבי.בי.סי. לצלומים בבנדין שבפולין.
בסרט משתתפים, בין היתר, אחותה של רותקה, זהבה שרץ-לסקר ומנחם ליאור-ליור, ניצול שואה, יליד בנדין. שניהם חיים בישראל.
הסרט הוקרן בספטמבר 2008 בערוץ ה-BBC באנגליה. סרט על רותקה לסקר,
נערה בת 14 מבנדין שבפולין שתיעדה את חייה ביומן אותו כתבה במשך כמה חודשים בשנת 1943.
בחודש מרץ 2008 יצא צוות של ערוץ הבי.בי.סי. לצלומים בבנדין שבפולין.
בסרט משתתפים, בין היתר, אחותה של רותקה, זהבה שרץ-לסקר ומנחם ליאור-ליור, ניצול שואה, יליד בנדין. שניהם חיים בישראל.
הסרט הוקרן בספטמבר 2008 בערוץ ה-BBC באנגליה.

קול רם וצלול של נערה בת 14  


רוּתְקָה לַסְקֶר, דפי יומן

 5 בפברואר 1943- ... בקיץ זה יהיה בלתי נסבל, לשבת באיזה כלוב אפור נעול, לא לראות שדות ופרחים. בשנה שעברה הייתי הולכת אל השדות, היו לי תמיד הרבה פרחים, וזה היה מזכיר לי שפעם היה אפשר לצאת לרחוב מלכובסקה MALACHOWSKA מבלי להסתכן בשילוח, ללכת בערב לקולנוע. אני כבר כל כך "ספוגה" במעשי האכזריות של המלחמה שגם הידיעות הנוראות ביותר לא עושות עלי שום רושם. אני פשוט לא מאמינה שאי-פעם אוכל לצאת מן הבית בלי המגן-דוד הצהוב. בכלל, שפעם יהיה סוף למלחמה...".

כך כתבה ביומנה האישי נערה בת 14, רותקה לַסְקֶר. רותקה חשפה בתום של נערה מתבגרת את עולמה הרגשי: האהבות הראשונות והאכזבות בצל המוות והאימה שזרע הכיבוש
הנאצי בבנדין שבפולין.

בספטמבר 1939 נכבשה בנדין על ידי הגרמנים. במאי 1942 החל גל הגירושים הראשון למחנות השמדה, וב-1 באוגוסט 1943 התחיל החיסול הסופי של גטו בנדין וגירוש תושביו לאושוויץ - בירקנאו

באוגוסט 1943 נשלחה רותקה עם אימה דבורה ואחיה הקטן הניוש לתאי הגזים באושוויץ.

בת 14 היתה במותה.

רוּתְקָה לַסְקֶר נולדה בשנת 1929 ליעקב ודבורה (דורקה) לבית המפל. לרוּתְקָה היה אח קטן בשם יואכים-הניוש. המשפחה חיה בבנדין, האב יעקב היה חלוץ בנעוריו ועלה לארץ ישראל בשנת 1917 כאחד "מהחמישייה מבנדין" -מבשרי העלייה השלישית. לאחר מספר שנים חלה בקדחת ובטיפוס ונאלץ לחזור לפולין, שם התחתן עם דורקה. שניהם תכננו לעלות חזרה ארצה .

רוּתְקָה הייתה ילדה יפה ומוכשרת ומשכה תשומת לב הסביבה. לאימה, דבורקה, הייתה משפחה בארץ: הורים ואח בשם מרדכי. היא נהגה לשלוח להם תמונות של ילדיה וכך נשתמרו תמונות מילדותם .

רוּתְקָה וכל משפחתה נשלחו לאושוויץ באוגוסט 1943 בעת חיסול הגטו. רוּתְקָה, אחיה הניוש ואימה נשלחו ישירות לתאי הגזים. אביה יעקב הועבר למחנה עבודה באושוויץ שם שרד מספר חודשים עד שהועבר למחנה זקסנהואזן כשהוא חולה ובמצב גופני ירוד (כמעט מוזלמן). למחנה זה אספו הגרמנים עובדי כפיה והעסיקו אותם בזיוף מטבע זר על מנת למוטט את כלכלת ארה"ב ובריטניה וכך שרד יעקב לַסְקֶר את המלחמה.

לאחר המלחמה הגיע יעקב לַסְקֶר לארץ, התחתן עם חנה וינר והקים בשנית משפחה. לזוג לַסְקֶר נולדה בת בשם זהבה.

עד גיל 14 לא ידעה זהבה על קיומה של משפחת אביה לפני המלחמה, על ילדיו ואשתו שהושמדו באושוויץ. בגיל 14 כשראתה אצל אביה את תמונתה של רוּתְקָה בילדותה, שאלה אותו ,מי הילדה הזו, הדומה לי כל כך? בתחילה האב סרב לענות לה. אולם לאחר הפצרותיה של זהבה סיפר לה על משפחתו לפני המלחמה וכי הילדה בתמונה היא אחותה, רוּתְקָה שנספתה באושוויץ.

זהבה הילדה הושפעה עמוקות מהסיפור וכאשר נישאה לאביגדור שרץ ונולדה להם בת, קראו לה רות על שם אחותה רוּתְקָה שמעולם לא הכירה.


היומן – "דפי רותקה ינואר – אפריל 1943"

ב-2005מצא אדם שידלובסקי, מראשי ארגון "יונה" בבנדין, את יומנה של הנערה היהודיה, רוּתְקָה לַסְקֶר. היומן היה חבוי יותר מ-60 שנה אצל פולניה בשם סטניסלבה ספינסקה. סטניסלבה בת ה-82 שמרה את היומן כפיקדון שנמסר לה ע"י רוּתְקָה וראתה בו מזכרת יקרה מחברתה שנספתה. האחיין של ספינסקה שכנע אותה לחשוף את היומן, וכך הגיע היומן לידי אדם שידלובסקי. בפולין, ובמיוחד באזור זגלמביה התפרסם גילויו של היומן במהירות בכל כלי התקשורת וזכה להדים רבים, אנה פרנק מבנדין – זעקו כותרות העיתונים.

ב-2006 הוציאה עיריית בנדין את יומנה של רותקה לאור בפולנית.

ב-2007 הוציא יד ושם את היומן לאור בעברית ובאנגלית, וביוני 2007, בטקס חגיגי ומרשים, נמסר היומן המקורי ליד ושם למשמרת עולם, ע"י סטניסלבה ספינסקה, שהגיעה במיוחד מפולין, ואחותה של רותקה, זהבה שרץ.

מאמרים קשורים

חברים, מתנדבים ותורמים - קיומו של הארגון תלוי בכם

הפעילות הרבה של הארגון מחייבת הוצאות כספיות בלתי מבוטלות. הכיסוי הכספי העיקרי בא מדמי חבר העומדים על 150 ש"ח. כל תרומה נוספת תתקבל בברכה. אנא, שלמו את דמי החבר כדי שנוכל להמשיך בפעילות החשובה של הארגון. קיומו של הארגון תלוי בכם.

פניה חשובה לחברי הארגון!

חברי ארגון זגלמביה היקרים,

הפעילות השוטפת של הארגון הולכת וגדלה, והשנה היא כללה, בין היתר:

• עריכת טקסים: טו-בשבט, יום השואה, ט' באב
• קיום מפגשי חברים והרמת כוסית לקראת ראש השנה ופסח
• מפגשים של "קפה זגלמביה"
• תחזוקת אתר זגלמביה במודיעין
• הפקת והוצאת עיתון זגלמביה הנשלח לכל החברים בדואר
• תחזוקת אתר אינטרנט ושמירה על עדכניותו באופן תדיר
• מענה לפניות של החברים בחיפוש אחר שורשים
• ועוד

ארגון הפעילות נעשה בהתנדבות. חברי ההנהלה והחברים הפעילים עושים מלאכתם באמונה וללא קבלת כל תמורה שהיא.

לצערנו, ההקצבות שהובטחו לארגון ע"י גורמי הממשלה הופסקו כמעט לחלוטין בטענת חוסר תקציב.
באופק לא נראה כל שינוי למרות הצהרות שנשמעות בתקשורת.

במצב דברים זה ניתן יהיה להמשיך את הפעילות השוטפת, אם ורק אם נגבה מהחברים דמי חבר ותרומות.

חברים שטרם שלמו דמי חבר עבור שנת 2016 מתבקשים לעשות זאת לאלתר.
(דמי החבר השנתיים עומדים על 150 ₪ לשנה למשפחה גרעינית) .

החברים מתבקשים גם להקדים את תשלום דמי החבר עבור שנת 2017.

כל תרומה תתקבל בברכה.

נא לשלוח את השיקים לפקודת
"ארגון יוצאי זגלמביה" לכתובת ת.ד. 7799 רמת גן 5217701.

אנו קוראים לכם לתת כתף למען המשך הפעילות החשובה לכולנו.

שימור מורשת אבותינו וזיכרון משפחותינו תלוי רק בנו.

בברכה
מנחם ליאור ז"ל, לשעבר יו"ר הארגון
וכל חברי ההנהלה

תשלום דמי חבר באמצעות הבנק

ישירות לחשבון הבנק:
לזכות "ארגון יוצאי זגלמביה", בנק לאומי, הרצליה, סניף 783. חשבון:3460062.
המשלם בדרך זו מתבקש ליידע אותנו בטופס המצורף או לשלוח העתק מההעברה לפקס.  03-6771542 כדי שנדע למי ולאן לשלוח קבלה. תרמתי, תשלחו לי קבלה

תשלום דמי חבר באמצעות צ’קים

באמצעות הדואר - בשיק לפקודת ארגון יוצאי זגלמביה, ת"ד 7799, רמת גן 5217701

מתנדבים ותורמים לעמותה

ארגון זגלמביה פועל בהרבה נושאים. יש הרבה נושאים בתכנון שלא מיושמים מכיוון שאין כוח אדם שיטפל בהם. אנא, תרמו מזמנכם ובואו להתנדב בארגון.
 צרו איתנו קשר כאן
  • בית התפוצות
  • לוחמי הגטאות
  • fundacja
  • JRI
  • משואה - המכון ללימודי שואה
  • usa holocaust museun
  • יד ושם
  • Museum of the History of Polish Jews