סלבקוב קהילה יהודית קטנה ויקרה שהייתה ואיננה עוד

מאת: צילה כתריאל

סלבקוב קהילה יהודית קטנה ויקרה שהייתה ואיננה עוד
KatrielZila
רק האנדרטה ליד גשר נהר הפז'משה (Przemsza) בסלבקוב, מזכירה את התחלת השמדת היהודים, עם כניסת הגרמנים בספטמבר 1939.
הגעתי עם הורי שבועיים לפני פרוץ המלחמה מקטוביץ עיר הולדתי לסלבקוב, עיירה קטנה ותוססת של יהודים. השיקול שלנו היה שאם תפרוץ מלחמה, נהיה עם כל היהודים ביחד, ואם לא, יהיה זה נופש קיצי שהיינו רגילים כל שנה עד אז.
היהודים בסלבקוב גרו בעיקר באזור הככר וסביבתה. רובם התפרנסו ממסחר או עסקו במלאכת יד. עיקר התעסוקה הייתה במפעל למסמרים של האחים שיין, מפעל יהודי ידוע בכל פולין ומחוצה לה.

ב-1 בספטמבר 1939 פרצו הגרמנים את הגבול הפולני והחלה בריחת האוכלוסייה למרכז פולין או מזרחה, במיוחד של יהודים.
גם אבי לקח עמו את אחי הגדול ברנרד והגיע ליד וולברום או זביירצ'ה ושם הקדימו אותם הצבא הגרמני הממוכן והבורחים נאלצו לחזור על עקבותיהם.

אבא שכר עגלון פולני והם הגיעו עד לפני הגשר על נהר הפז'משה בסלבקוב. עמדו שם נערים פולנים יחד עם הגרמנים. הפולנים היו מצביעים על כל יהודי שהגיע לשם והגרמנים ירו בהם והטביעו אותם.פתאום החלו לרגום אותם באבנים מכל הכיוונים.

אבי זירז את העגלון, ובכל זאת חטף העגלון אבן בעין ובקושי הם הגיעו הביתה לסלבקוב. טיפלנו בעגלון שהיה פצוע קשה.

ערב יום כפור. אמי הדליקה נרות, אבי התעטף בטלית והתחיל את תפילת "כל נדרי" עם קול שבור ודמעות החלו לזלוג מעיניו, האדם החזק הזה נשבר.
הוא עבר בנס את הגשר עם אחי. יתר היהודים שהגיעו לשם נורו ונזרקו לנהר.

מאוחר יותר נשלפו הגופות ונקברו בבית הקברות היהודי הישן בסלבקוב. היו עוד ניצולים שהגיעו לסלבקוב בנס.

זה היה תודות למשפחת קורץ – בעלי מאפיה בסלבקוב.
שתי בנות המשפחה סכנו את חייהן ונעמדו במרחק לפני הגשר, וכאשר זיהו יהודים חוזרים עצרו אותם, הזהירו והעבירו בדרך עוקפת את הגשר בשלום.
כמו כן היו פונים לאסתר ויחיאל קורץ שבבקשה להלוואה כספית והם מעולם לא סרבו לתת. וכאשר בקשתי להחזיר את החוב "כעסה" עלי אסתר קורץ באומרה: אינני זקוקה עדיין לכסף. היא נתנה לי שוב את ההלוואה בתוספת ככר לחם.

זכורים לי היטב ניסיונות להצלת נפשות באותם הימים. אבי שמואל הופפן ששלט בשפה הגרמנית, נעשה למתווך בין היודנראט בסלבקוב ובין המפקד הגרמני המקומי, והיה מאוד מקובל עליו.
כאשר היה צריך להקים משטרה יהודית מקומית, באופן טבעי אבא קבל דרגות מפקד כדי לשמור על הסדר בסלבקוב.

בשנה האחרונה, כאשר החלו משלוחים של צעירים למחנות עבודה, הייתה המשטרה הגרמנית עוברת בערבים עם רשימה שמית כדי לעצור את המועמדים.
הם צרפו את אבי ומסרו לו עותק של הרשימה כדי שידריך אותם.ברגע שאבי קיבל את הרשימה הוא מיהר הביתה, אמי ואני העתקנו את השמות ורצנו להזהיר את היהודים הרשומים בה.
היו גם מקרים שהסתרנו אצלנו את האנשים, בטוחים שלא יבואו אלינו, כמו את הבן של הרב.

אני זוכרת מקרה שאבי סיפר שהמשטרה הגיעה למשפחת ביאדק Biedak. אבי פתח את החלון וראה שהבן מנסה לברוח דרך החלון, הוא מיהר לסגור את הדלת בחזרה כאילו מישהו דוחף אותה מבפנים, הוא החזיק בה וצעק בגרמנית תפתחו – Aufmachen. בינתיים הבן הצליח לברוח. למחרת המשפחה שלחה לנו סכום כסף גדול, וכאשר ספרנו את זה לאבא, הוא שלח אותי להחזיר את הכסף, למרות שהרעב שלט בביתנו.

מקרה אחר: שכן בשם שופל יוסף הסתתר אצלנו, אב לילד קטן ובעל לאישה בהריון. כאשר המשטרה לא מצאה את הבעל אז לקחו את האישה עם הילד לדולאג [מחנה מעבר] בסוסנוביץ.
שופל החליט להתייצב במשטרה כדי להציל את משפחתו, וזכורה לי הפרידה בין שופל ואבי שהיה צריך להוביל אותו למשטרה. לפני זה שניהם התחבקו ובכו רגעים ארוכים. אבי כאב את זה נורא.

כמה חודשים לפני הגירוש הכללי הגיע צו שכל היהודים מסלבקוב צריכים להתרכז רק ב-2 רחובות צדדיים - ב"גטו". ובמהרה התגשמו כל החששות הכי גרועים. ב

קיץ 1942, לפנות בוקר, גורשנו ממעונינו הדל יחד עם כל היהודים למגרש ענק של מפעל לבירה. החלה סלקציה כללית. מגיל 16 עד 35 לעבודה. היתר ישר להשמדה באושוויץ. ראינו את מוניק מֶרין [מרין היה יו"ר היודנראט המרכזי בסוסנוביץ] בכפפות לבנות מסתודד עם אנשי אס.אס. הוא ניסה לזרז את התהליך.
עמדנו ביחד אמא, אחי ברנרד ויהודה'לה בן ה-8 שהחזיק את ידי בחוזקה כל הזמן. וכל הזמן אמי משכה אותנו אחורה באומרה: נאך א ביסעל מיינע קינדערלאך, לאמיר זיין צוזאמען. נאך א ביסעל, נאך..." [רק עוד קצת ילדיי, בואו נהיה ביחד. רק עוד קצת.. רק...]
ב- 8 במאי השתחררתי ממחנה ריכוז בתור יתומה לבד... לבד... אבי שניסה להציל את אמי ואחי הקטן מקרנות המוות ולא הצליח, הצטרף אליהם ברגע האחרון בקפיצה באומרו: "היא אשה חלשה עם ילד קטן. אני חייב להיות איתם", וזרק את התרמיל מעל גבו.
הקומנדט הגרמני שהיה נוכח במקום השמיע הערה:Das ist ein Heldischer Jude [זה יהודי אמיץ]. כך סיפר לנו ישראל זקס מסטשימישיץ ועוד אחרים שנשארו בחיים ומסרו לאחי ולי את התרמיל של אבא.

קרא עוד על סלבקוב...

חברים, מתנדבים ותורמים - קיומו של הארגון תלוי בכם

הפעילות הרבה של הארגון מחייבת הוצאות כספיות בלתי מבוטלות. הכיסוי הכספי העיקרי בא מדמי חבר העומדים על 200 ש"ח. כל תרומה נוספת תתקבל בברכה. אנא, שלמו את דמי החבר כדי שנוכל להמשיך בפעילות החשובה של הארגון. קיומו של הארגון תלוי בכם.

פניה חשובה לחברי הארגון!

חברי ארגון זגלמביה היקרים,

הפעילות השוטפת של הארגון הולכת וגדלה, והשנה היא כללה, בין היתר:

• עריכת טקסים: טו-בשבט, יום השואה, ט' באב
• קיום מפגשי חברים והרמת כוסית לקראת ראש השנה ופסח
• מפגשים של "קפה זגלמביה"
• תחזוקת אתר זגלמביה במודיעין
• הפקת והוצאת עיתון זגלמביה הנשלח לכל החברים בדואר
• תחזוקת אתר אינטרנט ושמירה על עדכניותו באופן תדיר
• מענה לפניות של החברים בחיפוש אחר שורשים
• ועוד

ארגון הפעילות נעשה בהתנדבות. חברי ההנהלה והחברים הפעילים עושים מלאכתם באמונה וללא קבלת כל תמורה שהיא.

לצערנו, ההקצבות שהובטחו לארגון ע"י גורמי הממשלה הופסקו כמעט לחלוטין בטענת חוסר תקציב.
באופק לא נראה כל שינוי למרות הצהרות שנשמעות בתקשורת.

במצב דברים זה ניתן יהיה להמשיך את הפעילות השוטפת, אם ורק אם נגבה מהחברים דמי חבר ותרומות.

חברים שטרם שלמו דמי חבר עבור שנת 2019 מתבקשים לעשות זאת לאלתר.
(דמי החבר השנתיים עומדים על 200 ₪ לשנה למשפחה גרעינית) .

כל תרומה תתקבל בברכה.

נא לשלוח את השיקים לפקודת
"ארגון יוצאי זגלמביה" לכתובת ת.ד. 7799 רמת גן 5217701.

אנו קוראים לכם לתת כתף למען המשך הפעילות החשובה לכולנו.

שימור מורשת אבותינו וזיכרון משפחותינו תלוי רק בנו.

בברכה
דב פניני, יו"ר הארגון
וכל חברי ההנהלה

תשלום דמי חבר באמצעות הבנק

ישירות לחשבון הבנק:
לזכות "ארגון יוצאי זגלמביה", בנק לאומי, הרצליה, סניף 783. חשבון:3460062.
SWIFT Code: LEUMILITXXX
IBAN: IL 820107830000003460062

המשלם בדרך זו מתבקש ליידע אותנו בטופס המצורף או לשלוח העתק מההעברה לפקס.  03-6771542 כדי שנדע למי ולאן לשלוח קבלה. תרמתי, תשלחו לי קבלה

תשלום דמי חבר באמצעות צ’קים

באמצעות הדואר - בשיק לפקודת ארגון יוצאי זגלמביה, ת"ד 7799, רמת גן 5217701

מתנדבים ותורמים לעמותה

ארגון זגלמביה פועל בהרבה נושאים. יש הרבה נושאים בתכנון שלא מיושמים מכיוון שאין כוח אדם שיטפל בהם. אנא, תרמו מזמנכם ובואו להתנדב בארגון.
 צרו איתנו קשר כאן
  • בית התפוצות
  • לוחמי הגטאות
  • fundacja
  • JRI
  • משואה - המכון ללימודי שואה
  • usa holocaust museun
  • יד ושם
  • Museum of the History of Polish Jews