מסע שורשים לזגלמביה 2018

מסע שורשים לזגלמביה 2018

שישי, 27 יולי 2018 00:00


"מסע זכרון" לציון 75 שנים לחיסול גטאות זגלמביה

26 ביולי עד 2 באוגוסט 2018

---

דף זה מכיל מידע רב. לנוחיותכם הוספנו תוכן עניינים. לחיצה על שם הסעיף מביאה אותך לסעיף המתאים.

א. תוכנית המסע - כפי שפורסמה לפני הנסיעה
ב. סיכום המסע  על ידי מזכירת הארגון - רחל בבס
ג. סיכום מסע הזיכרון בזגלמביה – רינה כהן 
ד. תגובות למסע הזכרון, אוגוסט 2018
ה. תמונות
ו. סרט וידיאו
--------------------------------------------------------------------------------------

א. תוכנית המסע - כפי שפורסמה לפני הנסיעה

חברות וחברים יקרים,

הנכם מוזמנים להצטרף אלינו השנה למסע מיוחד לפולין. בשנה זו יצטרפו אלינו עשרות ואולי אף מאות מיוצאי זגלמביה מרחבי העולם. תהיה זו הזדמנות מיוחדת לאיחוד משפחות, לגילוי שורשים ובעיקר להתחברות למקום המוצא של אבותינו ולמורשת המפוארת של יהדות זגלמביה.
המסע מורכב משלושה ימים בקרקוב, כולל ביקור באושוויץ + 4 ימים בזגלמביה. הנכם מוזמנים לקחת גם חלק גם בביקור של יומיים בורשה שיתקיים בהמשך למסע זה.
ההרשמה תסתיים בעוד מספר ימים, ב- 15.1.18. תאריך זה נקבע על ידי המלונות שהוזמנו עבורינו בפולין. המלונות לא יהיו מוכנים לשמור לנו את ההזמנות מעבר לתאריך זה.
מחיר המסע מתחלק לשני חלקים:
א. מחיר המסע הוא ללא טיסות – אנא ראו את הטופס המצורף. יש לשלם את דמי הקדימה עד 15 בינואר 2018 !
ב. על מנת שיהיו לנו טיסות מתאימות , שמרנו לבאים מישראל טיסות על פי הלו"ז של קרקוב וזגלמביה 26.7-2.8 בעלות של 480$. אנחנו רואים חשיבות ביציאה משותפת למסע המכובד הזה בהשתתפות חברים רבים מרחבי העולם, כפי שנהגנו בכל הנסיעות שלנו לפולין בעבר.
את הטיסות מישראל יש לרכוש מדפנה אלדר , חברת הארגון וממארגני המסע, במשרד נסיעות תור מדע דיזנהאוז טל. 08-9310317/8. דפנה הזמינה טיסות עבור הישראליים ועלינו לאשר את טיסותינו בהקדם.

תוכנית המסע
26.7 יום חמישי –הגעה לקרקוב
ארוחת ערב ומפגשי חברים/משפחות.

27.7 יום שישי - קרקוב
בבוקר נערוך קבלת פנים לחברינו, יוצאי זגלמביה מחו"ל ונצא לסיור בקאזימיירז' - הרובע היהודי של קרקוב, בבתי הכנסת ה"אלטנוישול" והרמ"א ובבית הקברות היהודי הצמוד לו, מוזיאון גליציה, איזור הגטו ובית המרקחת.
בערב קבלת שבת.

28.7 שבת - קרקוב
יום חופשי בקרקוב עם אופציה לסיור רגלי בעיר העתיקה ובאתריה המגוונים: גבעת ואוול, הארמון, הקתדרלה, העיר העתיקה וככר השוק (Sukiennice, Kosciol Mariacki).
לאחר ארוחת הערב: הרצאות על חיפוש שורשים/ אזור זגלמביה.

29.7 ראשון – אושוויץ ונסיעה לזגלמביה
לאחר עזיבת המלון מוקדם ניסע לביקור מאורגן וטקס במחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו (למי שלא רוצה להכנס למחנות הריכוז יוצע סיור בעיר אושווינצ'ים). עם תום הסיור- נסיעה לזגלמביה.
לאחר ארוחת הערב במלון בזגלמביה: מפגש הכרות – מעגלי שיח.

30.7 שני – אתרים הסטוריים בזגלמביה
בבוקר טקסים באתר בית הכנסת בבנדין, אתר קבורת אחים בבית הקברות של הכנסיה ובאתר הגשר בסלבקוב.
אחה"צ טקס בבית הקברות בזביירצ'ה, ביקור בזביירצ'ה וארוע ערב בארוח העיריה.

31.7 שלישי – טקס בבית הקברות האזורי בצ'לדז' ויום חופשי
בבוקר: טקס בבית הקברות בצ'לדז ולאחריו :
סיורים פרטיים (בתשלום נפרד) לערי זגלמביה השונות לביקור בכתובות ההורים ובבתי הקברות.
אחה"צ ניסע לבית הטהרה המשוחזר בגליוויצה לארוע הוקרה לחסידי אומות עולם ופולנים נוספים שעזרו ליהודי זגלמביה.

1.8 יום רביעי- סוסנובייץ
בבוקר טקס במגרש המשלוחים ויציאה לצעדת זכרון עד לתחנת הרכבת.
סיורים בסוסנובייץ, כולל מרכז העיר, אנדרטת קוז'וך, בית היתומים ובית החולים.
ארוחת ערב וקבלת פנים ע"י עירית סוסנובייץ.

2.8 חמישי – בנדין
בבוקר יציאה לטקס באנדרטת גיבורי הגטו וצעדת זכרון מגטו בנדין לתחנת הרכבת.
סיורים בבנדין כולל 'קפה ירושלים' ובתי התפילה במרכז העיר.
אחה"צ קבלת פנים וארוע מאורגן ע"י קפה ירושלים' ו/או עירית בנדין.

(חלק מהישראלים יחזרו לארץ בשעות אחר הצהרים) .

תוספת למסע
סוף השבוע 3-4.8 – אופציה לנסיעה בשישי בבוקר לורשה.
נשאר (בתשלום) לילה נוסף (2.8) בזגלמביה. בבוקר נצא לורשה לסוף שבוע (בתשלום נוסף)של סיורים בוורשה היהודית, אנדרטת רפפורט, רח' מילה עד האומשלגפלאץ + ביקור במוזיאון POLIN המרשים – מוזיאון ההסטוריה של יהודי פולין. וכן וורשה הפולנית, כולל העיר העתיקה, ארמון המלכים, פארק ווז'ינסקי.

לתשומת לבכם, התכנית הינה כללית, יתכנו שינויים

יוזמי המסע הם ארגון יוצאי זגלמביה יחד עם ג'ף צימבלר מניו-יורק.
לפרטים נוספים הנכם מוזמנים לכתוב לרינה האחראית בארגון על קשרי חו"ל או לג'ף
או לרחל בבס, מזכירת הארגון בטלפון:03-6779562 ,050-8526567 פקס. 03-6771542

מצורפים טופס ההרשמה בעברית ובאנגלית וברושור באנגלית.
נשמח לראותכם איתנו במסע מיוחד זה,

רינה כהן,
מנהלת קשרי חו"ל בארגון יוצאי זגלמביה
יו"ר משותף 'מסע הזכרון' - לציון 75 שנה לחיסול גטאות זגלמביה
Dear friends, Zaglembie descendants worldwide,
You are welcomed to join us on a special delegation to commemorate the 75th anniversary of the liquidation of Bedzin, Sosnowiec, Zawierce and other Zaglemie ghettos.
We shall start in a two days visit of Krakow on Friday, July 27th, 2018 afternoon. On Sunday, July 29th, we shall travel to Auschwitz for a memorial ceremony near the crematoria in which Jews of Zaglembie perished. In this afternoon we shall travel to Zaglembie for four days of visiting the cities of our parents with many special events to honor he heritage of our families. The visit in Zaglembie will end on Thursday, August 2nd, evening. There is an option to continue and travel on Friday, Aug. 3rd, morning to Warsaw for two days visits of the city and POLIN museum of 1000 years of history of Jews in Poland.
Any of you who are interested in Joining us on this special tour, please write a mail or a facebook massage to me or to Jeff Cymbler. Please write to us your mail address and number of participants.
Hope to see many of you,
Rina Kahan, Foreign Relation Manager,
Zaglembie World Organization

-------------------------------------------------------------------------------------------

ב. סיכום המסע  על ידי מזכירת הארגון - רחל בבס

שלום רב לחברי הארגון,
ביום שישי האחרון חזרה משלחת הארגון ממסע בפולין ובעיקר בערי זגלמביה.
היינו כ- 230 חברי ארגון מדור ראשון ועד דור רביעי מכל קצוות תבל: ישראל, ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, שבדיה, נורבגיה, צרפת, בלגיה, אנגליה וגרמניה.
היו לנו מדריכים ישראלים ופולנים דוברי עברית, אנגלית ופולנית כמובן. כל אחד מהמדריכים והמדריכות עשו את עבודתם בצורה מקצועית יוצאת מן הכלל.
הקבוצה התחלקה בין מלון שפרן בצ'לדז' ו- הולידי אין בדומברובה גורני'צה ופגשנו הרבה מאוד חברים חדשים מהארץ ומחו"ל.
הימים היו עמוסים מהבוקר עד הערב, כולל סוף שבוע ראשון בקרקוב וביום ראשון באושוויץ-בירקנאו. בבירקנאו נפתחו ארובות השמיים ובכו יחד איתנו בזמן הטכס שהיה מאורגן ומרגש ביותר.

זאת הזדמנות להודות לרינה כהן על עבודתה הנהדרת, בתוקף תפקידה כ"שרת החוץ של הארגון", לדב פניני היושב ראש, שמשון ישביץ, רפי יהלומי ודפנה אלדר בארגון התכנים והטכסים. דפנה גם עזרה לנו עם כרטיסי הטיסה. וכל זאת כדי שהמסע הזה יהיה הכי מוצלח שאפשר.

-------------------------------------------------------------------------------------------

ג. סיכום מסע הזיכרון בזגלמביה – רינה כהן 4-8-2018

'מסע הזכרון' שלנו היה השנה מרגש במיוחד. זה כבר שנים רבות שארגון יוצאי זגלמביה מוליך את בני הדור הראשון, השני, השלישי ואפילו הרביעי אל מחוזות משפחותינו בפולין. בשלוש השנים האחרונות בני הדור הראשון כבר אינם יכולים להוביל את המסעות ולכן לקחתי על עצמי את המשכת המסורת של מסעות יוצאי זגלמביה לפולין. עבדתי קשה במשך שנה שלמה על תכנון, ארגון וביצוע של עשרות הפרטים והפעילויות. יחד איתי עבדו קשה חברי המקסימים בועד המנהל של הארגון: דב פניני, יו"ר הארגון, שמשון ישביץ ורחל בבס שהכינו את כל חומרי ההקראה בטקסים הרבים, דפנה אלדר שעבדה עם סוכני הנסיעות שלנו גשר-אלמל הנושאי המלונות וההסעות, רפי יהלומי שהיה אחראי על הציוד הרב שהבאנו. הצטרף אלי לתכנון פרופ. מנחם רוזנזפט מהקונגרס היהודי העולמי. יחד איתנו עבדו מאד קשה החברים היקרים שלנו בפולין: אדם שידלובסקי יוזם ומנהל קפה ירושלים וקרן רותקה לסקר בבנדין, קרולינה ופיוטר יקובנקו מברמה צוקרמן בבנדין ובית הטהרה בגליביצה, אלכסנדרה נמיסלו ההסטוריונית, מוניקה קמפרה, אוצרת מוזיאון סוסנובייץ ומרצ'ין ברגר האיש המקסים שלנו בזביירצ'ה. חברינו בפולין עזרו לנו בגיוס הרשויות, בהכנת הטקסים ובהובלה שלנו לבתי אבותינו. פנינו למדריכים המעולים: דורון, דוד ומרצלינה שאותם כבר הכרנו ואליהם הצטרפו להדרכה המעולה מוניקה וקאשה.
כשהתחיל הרישום חשבתי שנהיה כ-80 איש כפי שהיה במסע לפני שנתיים אך ג'ף צימבלר פנה לאנשים רבים ושכנע אותם להצטרף מכיוון שהשנה צויינו 75 שנה לחיסול הגיטאות. איפשרנו להמשיך את הרישום מעבר ל-15 בינואר שהיה המועד האחרון להרשמה ובסופו של דבר נרשמו 230 איש. היו הרבה התלבטויות ומחשבות כיצד לארגן 5 אוטובוסים, שני מלונות בזגלמביה, ארוחות, טקסים, חומרים עבור קבוצה גדולה כל-כך.
המסע היה מוצלח, הגשמנו את החזון של חיבור משפחות זגלמביה מחדש כפי שהיה בזמנם של הורינו בזגלמביה. אני אסירת תודה לכל מי שהיה לצידי בתכנון והגשמת 'מסע הזכרון'.

-------------------------------------------------------------------------------------------


ד.  תגובות למסע הזכרון, אוגוסט 2018


Dear Rina
I wanted to thank you for all of your help and cooperation with my family's travels with the Zaglembie trip to Poland. The trip was professionally planned and all accommodations were wonderful! May you have a Shana Tova. For the most part all of the programs and ceremonies were touching and meaningful. We certainly learned much of our families backgrounds and the horrific times that they endured (as if we did not know before). Looking forward to a continued involvement with the group.

Blanche Berkowitz/Jacobs and the Berkowitz family and the Goldberg family

***

Dear Rina,

I hope you are safely home by now.

I am writing to thank you so much for all you and your dedicated and hardworking team did to make this the trip of a lifetime for many us. You did a tremendous job organizing and leading the weeklong activities, programs, moving ceremonies, amazing lectures and walking tours that made the journey of retracing our families's footsteps so unforgettable and meaningful. It was a very intense and emotional time for all us, and having all our fellow Zaglembians there from all over the world made it bearable. There was an instant connection between us and no words were needed.

As you may know, I never wanted to visit Poland, but I am glad I joined the group with my sister and cousins to see where my parents grew up, how they lived, and how their families perished. The trip made it possible for me to find answers to many questions I had and to find closure. It was very special for me find the graves of family members who died before the war and to find and connect with new family members in Melbourne, thanks to our genealogists.

The Warsaw trip extension was the perfect way for me to end this intense journey. I very much enjoyed visiting this beautiful city and, above all, spending time at the Polin Museum. And the hotel was great.

Thank you for all your efforts and hard work in making this Commemorative Trip such a success! I hope you now have some time to relax and enjoy time with your family.

Please keep in touch and let me know the next time you come to New York.i

By the way, please share my email with the group.

Shalom and warm regards,
Hanna Feffer

***
Thank you so much Rina!!! It was an unforgettable trip. It’s hard to get back to normalcy because the trip was so impactful I can’t stop thinking about it.
Miss u tons already!

Beth Kean

***

Hi Rina,

First, thanks so much for an amazing trip. Can’t imagine how much work went into it. Can’t wait to get home to share this information with my mum.

Also, happy for you to give out my email / put it on lists for the Zaglembie people / distribution list.

Thanks,

Ron Schweitzer.

***

Dear Rina,

I had a trip of a lifetime which touched me deeply.
Thank you so much for all your hard work in organizing this amazing experience.
Your warm spirt, dedication, and kindness comes through at every moment.

All the best,
Judi Magier

***

Hi Rina,

I want to thank you again for the very significant you played in organising and leading the Zaglembie trip. Prior to arriving I had no idea what to expect, and was apprehensive about whether I would feel comfortable in a large group of strangers. Thanks to you and other participants I was very moved by finding very quickly that the things that connected us far outweighed all else. The detail, precision and thought that went into every aspect of planning the trip were remarkable, and in my opinion could not have been better. Of course, having David as our guide was a clear bonus.

Wishing you health and happiness.

Phillip Boltin

***

Dear Rina,
I hope you an uneventful return and that you are back in Israel
I have no words to express my gratitude and thanks for an amazing journey on all levels ..
Xoxo
Fabienne


Hi Rina,
I want to thank you and the other organizers of Zachor Zaglembie for making our trip such a memorable experience. Your hard work in planning the trip and tireless efforts during our time together made it an incredible learning experience from so many perspectives.

If you are sending out photos, participant names/addresses or anything else, please include me. As you asked us to email you, I have no problem sharing my info with participants.

With great appreciation,

Ruth Plawner Blumenfeld

***
When the opportunity came to travel to Poland, I was intrigued to say the least. I would walk in the footsteps of my ancestors, on the occasion of the 75th Anniversary of the liquidation of the ghettos in Będzin and Sosnowiec and the mass deportation of innocent people to their immediate deaths. In my mind, Będzin, which I wouldn’t have been able to place on a map, was a fairytale place. Little did I know, I wouldn’t have a lot of time with my grandparents; I would lose my grandmother shortly after my 9th birthday and my grandfather 7 years later. Like many survivors, my grandparents seldom spoke of the war. My grandmother purposefully lived her life selflessly devoted to her future generations, and my grandfather would spend most of his life waking up from night terrors. Every image in my head, from the few stories recounted from my father was like an old black and white silent movie; imagine Charlie Chaplin type music playing in the background. I was determined to piece together the details of a sparsely told story. I wanted to bring color to the black and white movie in my head. I needed to give my family, all tragically persecuted by the Nazis, and victims of the "final solution", a voice, from the past and for the future. These victims were my family members; cousins, great-grandparents, great-aunts, great-uncles and such. They were eliminated from this earth in the most cruel and inhumane way, all while the world stood by and watched in ignorance at best. Their legacies, stories of hope and bravery weren’t going away… at least not on my watch.

I encouraged my father to take this trip with me, and I'm truly glad he did. We both had never been to Poland before. Until technology like Google Streetview was available, we had never seen pictures before of our native town of Będzin. This was the opportunity of a lifetime. As many of our fellow delegates would agree, we would arrive in Kraków in late July, with no expectations and an innate desire for greater understanding. Roughly 250 people, both from, or with ancestry from the Zagłębie region of Poland arrived from the four corners of the world. While on the first night, some people here and there would recognize distant relatives, but most of us were strangers.

The strength of the unique fabric that is the Jewish Community around the world was ever so present. You could see connections being made and 'Jewish geography' being played. I could barely take 3 steps before hearing someone ask me “Where are you from” followed by “Oh, I have a cousin in Montreal, do you know him?”. Some of our fellow delegates who had been on a similar trip a few years prior, were eager to rediscover their roots with a fresh set of eyes, while others, first time visitors, were getting ready for an emotional journey back through time, to September 1, 1939 when the world came to a firm halt.

Throughout our journey, we would visit many memorial sites including cemeteries where many of our families were buried, many which in mass graves. We would assemble in the 'Umshlagplatz' in Będzin and Sosnowiec and march solemnly toward the train stations, waving Israeli flags and chanting well known songs written during the worst of times, with a dream about the best of times. We would march in the steps of our ancestors, escorted by local police and the highest officials of the local towns in support of remembering our past. We would stand together, hand in hand, staring down the endless railroad tracks that our families had viewed with fear and despair in their eyes. They doubtless comforted their crying children, with sometimes as little as an hour until they would cross over into eternity, their souls to be reunited with God. We would visit Aushwitz I and Aushwitz II (Birkenau), under a fitting thunder storm and were shown the poor living conditions and learned about how people were treated shamefully, as if they were subhuman: less than dust and turned into ash. We would pace back and forth along the “Judenrempe” trying to stop ourselves from thinking of all the images we had seen of chaos. We would stand in the place of the selections. Here was coined the phrase “and that’s the last time I would see my mother, father, sister, brother again.”

If you look back over what I just said, certain words should start to pop out: ”we”, “together”, “hand in hand”. True, this was about education, understanding our past, remembering those who fought for us and learning from survivors, who gave their eyewitness testimonies to educate us for generations to come. Even more so, all of the emotions we were all feeling: high, low, happy, sad, confused, conflicted and everything in between, were mitigated by the sense of community, the feeling of love and kindness and everyone's commitment to supporting one another. In a world where there is so much conflict, with nations fighting amongst themselves, we found peace and unity in the strong bond we built as a community; as a family. We got through all of this because we are a community and because we are genuinely committed to supporting one another. If anything, this would be the most significant part of this trip. My generation, the third generation, is the last generation who will have contact with survivors of the holocaust at a high level. The ones who survived are the proof of these atrocities and once the torch will be passed on, it will be up to my generation to have a clear picture and understanding of what our families went through. We are the voice of the past and without our commitment to our ancestors and our families, their memories turn to ash in the same way as the bodies of the victims themselves were destroyed by the Nazi murders. English poet Elizabeth Barrett Browning said it best: “If we tried to sink the past beneath our feet, be sure the future would not stand”.

In Aushwitz II (Birkenau), better known as the factory of death, we celebrated life and the memory of those who's lives ended too soon. We gathered around the remains of the 4th crematorium, destroyed by the Sondercommando in the one and only act of rebellion recorded at Auschwitz, recited Kadish, lit memorial candles with survivors who shared with us what they experienced. The powerful words of survivor Esther Peterseil will forevermore be engraved in my mind. I never thought that I would feel such emotion after hearing someone speak about something so intangible and emotional, standing in the very place where they suffered for years. "We all wanted so desperately to live but here in Birkenau, we knew that tomorrow would not be better than today”…”We also had dreams, even here in Birkenau”…”those dreams kept us human. They reminded us that we’re better than those who tried to kill us”…”You our children and grandchildren; you were the ones we dreamed of when we were losing hope. We never thought this hell would ever end but we dreamed it would and would have you”…”do not ever forget whose children and grandchildren you are”.

When I looked around the room as I shared these thoughts and emotions at our farewell dinner in Warsaw, remembering these words, I understood that I was my grandparents dream come true. We were all dreamt of as part of a coping mechanism, and so now, it will be part of our legacy to share this dream with the next generations. The Third Reich tried so hard to make our ancestors disappear with hope that they would not be missed and would be easily forgotten. It would be shameful for future generations, the dream of those who survived and perished, to ever let the memory of a single, innocent human being whose life was brutally taken away at the hands of the Nazis, disappear.

Today, I am back on the other side of the world and have spent every moment, asleep and awake thinking about each moment on this journey. It’s hard to imagine going through life every day without residual thoughts. Moreover, I am grateful for everyone I have met and for all the relationships and connections I have built. Sometimes, we go through our lives not knowing something was ever missing until we come face to face with the one thing we never knew we were missing. I now can proudly say that my heritage means something important, and I can now proudly tell my story. The story of how I came to be on this earth, with gratitude and a heart full of love for my grandparents who risked everything for a dream. I will forever be grateful to my Dad who travelled with me on this incredible journey through time and to the leadership of the World Zaglembie Organization and the World Jewish Congress for their dedication in working together to make this experience unforgettable.

Dan Cholewa

***


רינה שלום
אני רוצה להודות לך באופן אישי על כל מה שעשית לארגון והצלחת המסע המרגש שחווינו כולנו בשבוע שעבר. אני יודע להעריך כמה תכנון ומאמץ נדרש להקפיד על כל פרט ופרט - גדול כקטן - כדי שהפסיפס כולו יצא כה מושלם. אני מעריך מאד את הסבלנות הרבה שהפגנת כלפי כל כך הרבה אנשים, ואני בתוכם. את זה ראיתי כשויתרת על זמן מנוחה שכה היית זקוקה לו ודאגת שהנהג יסיע אותי לאזור ניווקה לחפש אחר אזור מגורי אמי ואחריו למלון. זה היה יותר ממחווה - זו ממש גדלות נפש ועל זה תודתי מעומק לב. אני זוכר כשנפגשנו באירוע של דורות ההמשך וסיפרת לי על המסע. חשבתי שאחרתי את המועד ואת עודדת אותי לבדוק אם עדיין ניתן להירשם - וכל השאר היסטוריה

בכבוד רב ובהערכה רבה

חיים פישגרונד

-------------------------------------------------------------------------------------------

ה. תמונות

לחץ כאן למעבר לקישור לגלריית תמונות

-------------------------------------------------------------------------------------------

ו. סרט וידיאו

סרט וידיאו




פורסם בקטגורית: ארכיון האירועים

חברים, מתנדבים ותורמים - קיומו של הארגון תלוי בכם

הפעילות הרבה של הארגון מחייבת הוצאות כספיות בלתי מבוטלות. הכיסוי הכספי העיקרי בא מדמי חבר העומדים על 200 ש"ח. כל תרומה נוספת תתקבל בברכה. אנא, שלמו את דמי החבר כדי שנוכל להמשיך בפעילות החשובה של הארגון. קיומו של הארגון תלוי בכם.

פניה חשובה לחברי הארגון!

חברי ארגון זגלמביה היקרים,

הפעילות השוטפת של הארגון הולכת וגדלה, והשנה היא כללה, בין היתר:

• עריכת טקסים: טו-בשבט, יום השואה, ט' באב
• קיום מפגשי חברים והרמת כוסית לקראת ראש השנה ופסח
• מפגשים של "קפה זגלמביה"
• תחזוקת אתר זגלמביה במודיעין
• הפקת והוצאת עיתון זגלמביה הנשלח לכל החברים בדואר
• תחזוקת אתר אינטרנט ושמירה על עדכניותו באופן תדיר
• מענה לפניות של החברים בחיפוש אחר שורשים
• ועוד

ארגון הפעילות נעשה בהתנדבות. חברי ההנהלה והחברים הפעילים עושים מלאכתם באמונה וללא קבלת כל תמורה שהיא.

לצערנו, ההקצבות שהובטחו לארגון ע"י גורמי הממשלה הופסקו כמעט לחלוטין בטענת חוסר תקציב.
באופק לא נראה כל שינוי למרות הצהרות שנשמעות בתקשורת.

במצב דברים זה ניתן יהיה להמשיך את הפעילות השוטפת, אם ורק אם נגבה מהחברים דמי חבר ותרומות.

חברים שטרם שלמו דמי חבר עבור שנת 2019 מתבקשים לעשות זאת לאלתר.
(דמי החבר השנתיים עומדים על 200 ₪ לשנה למשפחה גרעינית) .

כל תרומה תתקבל בברכה.

נא לשלוח את השיקים לפקודת
"ארגון יוצאי זגלמביה" לכתובת ת.ד. 7799 רמת גן 5217701.

אנו קוראים לכם לתת כתף למען המשך הפעילות החשובה לכולנו.

שימור מורשת אבותינו וזיכרון משפחותינו תלוי רק בנו.

בברכה
דב פניני, יו"ר הארגון
וכל חברי ההנהלה

תשלום דמי חבר באמצעות הבנק

ישירות לחשבון הבנק:
לזכות "ארגון יוצאי זגלמביה", בנק לאומי, הרצליה, סניף 783. חשבון:3460062.
SWIFT Code: LEUMILITXXX
IBAN: IL 820107830000003460062

המשלם בדרך זו מתבקש ליידע אותנו בטופס המצורף או לשלוח העתק מההעברה לפקס.  03-6771542 כדי שנדע למי ולאן לשלוח קבלה. תרמתי, תשלחו לי קבלה

תשלום דמי חבר באמצעות צ’קים

באמצעות הדואר - בשיק לפקודת ארגון יוצאי זגלמביה, ת"ד 7799, רמת גן 5217701

מתנדבים ותורמים לעמותה

ארגון זגלמביה פועל בהרבה נושאים. יש הרבה נושאים בתכנון שלא מיושמים מכיוון שאין כוח אדם שיטפל בהם. אנא, תרמו מזמנכם ובואו להתנדב בארגון.
 צרו איתנו קשר כאן
  • בית התפוצות
  • לוחמי הגטאות
  • fundacja
  • JRI
  • משואה - המכון ללימודי שואה
  • usa holocaust museun
  • יד ושם
  • Museum of the History of Polish Jews