אתר הנצחה המרשים ב- 'יער קדושי זגלמביה' באזור מודיעין,
משתרע על שטח של עשרות דונמים. אלפי יהודי זגלמביה לדורותיהם מתכנסים באתר זה לטקס יום השואה.
יער קדושי זגלמביה הוא גלעד ונר נשמה לקהילת יהדות זגלמביה שנמחקה במלחמת העולם השנייה בלב יער בן שמן. מעל גבי אבני ההנצחה של הקהילות היהודיות שהושמדו ניצבת המילה "יזכור".
בשנת 1985, בשיתוף פעולה עם קק"ל, נטע הארגון את "יער קדושי זגלמביה" שבו 10,000 עצים, בחבל מודיעין.
בהמשך הוקם במקום אתר הנצחה יהדות זגלמביה שתוכנן על ידי מרילה פדר ודב חוף. למימון הפרויקט נערכה מגבית בקרב יוצאי זגלמביה בארץ ובעולם. הודות לתרומתם של יוצאי זגלמביה מכל קצוות תבל, הוקמה ב"יער קדושי זגלמביה" יד זיכרון להנצחת הקורבנות ובה אנדרטת "זכור", הנראית למרחקים ולידה שש משואות לזכר קורבנות השואה ומשואה שביעית לתפארת מדינת ישראל, רחבה שבה מונצחות הקהילות החרבות והסבר עליהן, מרתף להנצחת הנספים – שעל קירותיו חקוקים שמותיהם של אלפים מבין הקדושים שנרצחו, יד לזכר חללי "נצר אחרון" – חללי מערכות ישראל, שניצלו מהתופת, אולם נהרגו במערכות ישראל ואשר למשפחתם לא נותר שריד וזכר. להרחבה בנושא לחצו כאן,
אבן זיכרון לזכר 4 גיבורות המחתרת היהודית באושוויץ – בירקנאו
אנדרטת אבן הזיכרון הוקמה באתר ההנצחה לקדושי זגלמביה
לזכרן של ארבע גיבורות המחתרת היהודית שנתפסו והוצאו להורג באושוויץ – בירקנאו. ב- 7 לאוקטובר 1944 פרץ בברקנאו מרד הזונדרקומנדו – עובדי כפיה שפינו את הגופות מתוך תאי הגזים ושרפו אותם. ארבע הנשים הצעירות שעבדו בבית החרושת "אוניון" חירפו את נפשן והתגייסו לסייע למרד. הן הבריחו למורדים אבקת שריפה ששמשה לפיצוץ אחת המשרפות. הגרמנים דכאו את המרד באכזריות וב- 6 בינואר 1945 (כ"א בטבת תש"ה) תלו את ארבע הנשים בפומבי. אלה שמות גיבורות המחתרת שנרצחו על ידי הנאצים: אלה גרטנר (בנדין – זגלמביה), אסתר וייסבלום (ורשה), רגינה ספירשטיין (בנדין – זגלמביה), רוזה רובוטה (צ'חאנוב). בנוסף, מונצח באתר המכתב האחרון שנכתב מספר ימים לפני חיסול הגטו, על ידי לוחמי המחתרת בגטו בנדין והיה מיועד לנציגי ארץ ישראל שישבו בתורכיה ונפתח במילים :"כשתקבלו את המכתב הזה אנו לא נהיה בחיים". להרחבה לחצו כאן
שישה מיליון עצים לזכר קורבנות השואה
קק"ל התחייבה במסגרת תכנית "מיליארד העצים" (planet the planet) שיזם האו"ם (UNEP) למען המאבק בהתחממות הגלובלית, לטעת 6 מיליון עצים בארץ לזכר קורבנות השואה בתוך עשר שנים.
ראשון הנוטעים לזכר קורבנות השואה היה מזכ"ל האו"ם, באן קי מון. בתעודת נטיעת העץ, מופיעה פיסקה המדגישה את תרומת העץ שניטע להפחתת התחממות הגלובלית. כל עץ שניטע סופח במהלך חייו 1.5 טון פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה. לפיכך, נטיעתם של שישה מיליון עצים נוספים יסייעו בספיחת 2.86 מיליון טון נוספים.
כיצד מגיעים:
לבאים ממערב, ממחלף בן שמן על כביש תל אביב-ירושלים.
נוסעים למצפה מודיעים בכביש 443 חולפים על פני מתקן אדם ונאות קדומים. מצד ימין ישנו שלט חום המורה על הכניסה לאנדרטת קדושי זגלמביה. פונים בכביש אספלט במקביל לכביש 443 המוביל אל הכניסה ליישוב ואל האנדרטה.
מאמרים קשורים:
